מוכרים את הדיור הציבורי: עמידר מוכרת קרקעות לבניית מאות דירות ומשרדים

TheMarker

מוכרים את הדיור הציבורי: עמידר מוכרת קרקעות לבניית מאות דירות ומשרדים
באחרונה פורסם מכרז לבניית 82 דירות במתחם הגדנ"ע בת"א; על הכוונת: 90 דירות בחיפה, ו-78 דירות ו-24 אלף מ"ר למשרדים בת"א
06:47
21.06.2011
מאת: רנית נחום-הלוי
הוסף תגובה
12



חברת עמידר משנה את מדיניותה באופן חסר תקדים ומציעה למכירה מגרשים לבניית מאות דירות, נכסים לביצוע פרויקטים של פינוי-בינוי, ומתחמים המיועדים לשימור, בהם גם נכסים בעייתיים בהם יושבים דיירים מוגנים או פולשים. זאת במסגרת המאמץ של שר השיכון להגדיל את היצע הקרקע לבנייה.

>> חברת עמידר עומדת לשנות את מדיניותה באופן חסר תקדים. החברה הלאומית לשיכון בישראל, שנוסדה ב-1949 ותפקידה ההיסטורי היה לשכן את מיליוני העולים שהגיעו לישראל מקום המדינה ועד היום, נהפכת כיום בהדרגה ליד ימינו של מינהל מקרקעי ישראל ומצטרפת לגל שיווק הקרקע שלו.

בניגוד למדיניות הקודמת של עמידר, שלפיה החברה שיווקה דירות בודדות בלבד, בחודשים האחרונים החלה עמידר להוציא לשיווק מגרשים לבניית מאות דירות, נכסים לביצוע פרויקטים של פינוי-בינוי, מתחמים המיועדים לשימור, ובקרוב גם מתחמים מסחריים גדולים בלב אזורי ביקוש. מאסת השיווקים הזו מעמידה כיום את החברה בפני דילמה ושינוי כיוון.

"מכיוון שמינהל מקרקעי ישראל נמצא ב'פקק', ולא מצליח לשווק הרבה קרקעות, הוא שיחרר לנו קרקעות לשיווק - מה שלא עשינו בעבר", אומר מנכ"ל עמידר, יעקב ברוש. "המינהל נמנע עד היום לשווק אזורים בני תכנון או קרקעות שיושבים עליהן פולשים ודיירים מוגנים, ושיווק רק קרקעות 'סטריליות'. כיום המינהל עבר את המחסום הזה ומרשה לנו לשווק קרקעות גם אם הן בעייתיות, תוך שאנחנו מגיעים להסכם עם היזם לפנות את הדיירים המוגנים או הפולשים במשא ומתן או בהליכים משפטיים. זו מדיניות חדשה שלא היתה עד היום".

המינהל ומשרד הבינוי והשיכון נוקטים בשנתיים האחרונות מדיניות של הצפת השוק בקרקעות לבניית אלפי יחידות דיור. במסגרת מדיניות זו, פנה המינהל לפני כשנה לעמידר, וביקש להוציא לשוק קרקעות - גם כאלה שאינן "סטריליות", ויושבים עליהן דיירים מוגנים או פולשים.

"לפני כשנה, במסגרת המאמץ של שר השיכון להגדיל את היצע הקרקע לבנייה, הנחה מינהל מקרקעי ישראל את עמידר לפרסם מכרזי פינוי-בינוי בהיקפים שבין 10 ל-80 יחידות דיור", מסביר מנהל אגף עסקי ורשות הפיתוח בעמידר, עמי ליברמן. "עמידר נרתמה למאמץ, שאת תוצאותיו רואים בין היתר ביפו, בחיפה, ביהוד, ברמלה ובלוד".

גד זאבי מתעניין בוואדי סאליב

באחרונה זכתה חברת יוסי אברהמי במכרז שהוציאה עמידר לבניית 80 דירות וכ-1,500 מ"ר במתחם הידוע בשם "מתחם ורוליט הגדנ"ע", ברחוב בן צבי 76 שבשכונת אבו כביר בתל אביב. המגרש, המשתרע על כ-3 דונם, נרכש על ידי אברהמי תמורת 23.7 מיליון שקל בלבד - בתחשיב של כ-300 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור, תוך התחייבות לפנות דייר מוגן מהקרקע.

מכרזי עמידר, בניגוד למכרזי המינהל, הם הזדמנות טובה ליזמים קטנים וגדולים כאחד, והם מוצעים במחירים נמוכים משמעותית, מכיוון שמרבית הקרקעות המשווקות הן קרקעות תפוסות על ידי פולשים או דיירים מוגנים.

בימים האחרונים התקיים בשכונת ואדי סאליב בחיפה סיור קבלנים לקראת מכרז שמוציאה עמידר לשימור ושיקום תשעה מבנים, עם פוטנציאל לבניית 90 דירות או מתחם מסחרי. מתחם ואדי סאליב מוצע למכירה במחיר מינימום של כ-10 מיליון שקל, כולל פיתוח והוראות לפתח שטח ציבורי. מחיר זה נמוך משמעותית יחסית למתחם המאפשר זכויות בנייה של כ-6,000 מ"ר.

איש העסקים גד זאבי, כך מספרים בעמידר, הוא אחד המתעניינים במכרז בוואדי סאליב. במידה שירכוש את הקרקע, יצליח זאבי להשתלט על המתחם ולהשלים עסקה שכבר ביצע במתחם בשנות ה-90, אף שעדיין לא שיקם את האזור. בעמידר תולים תקוות בקבוצת רכישה שהביעה התעניינות לרכוש את המתחם.

מהנדס חברת דירות עלית שבבעלות זאבי, גבי רובין, אמר בתגובה: "התעניינו במכרז והחלטנו לבסוף לא לגשת אליו. בינתיים המתחם משמש מלאי עסקי של החברה. נראה לפי השוק אם לפתח את המקום".

מכרז במתחם חסן ערפה בתל אביב

מכרז נוסף שנמצא על כוונת עמידר הוא שיווק מגרש בשטח של 3.7 דונם, שבו זכויות בנייה בהיקף של 24 אלף מ"ר בנוי להקמת מגדל משרדים ומסחר (עם אפשרות להמיר 20% מהזכויות למגורים) ברחוב יצחק שדה בתל אביב, במתחם חסן ערפה שמשמש כיום אזור של מוסכים ובתי מלאכה.

להערכת עמידר, אחד המתמודדים במכרז יהיה איש העסקים המיליארדר יונס זרדיאן, שנכנס לפני כשלוש שנים לאזור, כשרכש קרקע בשטח של 27.7 דונם ברחוב יצחק שדה תמורת כ-70 מיליון דולר.

לפחות ארבעה מכרזים לביצוע פרויקטים של פינוי-בינוי נסגרו לאחרונה בין היתר ביהוד, בלוד וברמלה. בשבועות הקרובים תוציא עמידר מכרז לביצוע פרויקט פינוי-בינוי במבנה ברחוב סעדיה חתוכה 1-5 ביהוד, לפינוי של 19 דיירים מוגנים ובנייה של 80 יחידות דיור והקמת מתחם מסחרי בשטח של כ-2,000 מ"ר.

מכרז נוסף שנמצא בקנה הוא לביצוע פרויקט פינוי-בינוי במבנה ברחוב השומר 23 ברמלה, לבניית 22 דירות ופינוי דייר מוגן.

ברחוב פלמין 7 ברמלה נמכר באחרונה מבנה המיועד לבניית 11 דירות בכ-450 אלף שקל, בהתחייבות לפנות דייר מוגן. במכרז אחר ברמלה נמכר מבנה ברחוב דניאל מנחם 9, המיועד לבניית 8 דירות בכ-550 אלף שקל, בהתחייבות לפנות פולש ודייר מוגן.

עמידר תבצע חיזוק מבנים כיזמית

מאז סוף שנות ה-90 ועד היום מספר הדירות בבעלות עמידר פחת בהדרגה, בעיקר בעקבות חוקים שנועדו לעגן את מצבם החוקי של הדיירים ולהעביר את הדירות לבעלותם. אם בשנות ה-60 החזיקה וניהלה עמידר כ-200 אלף דירות, שהושכרו בעיקר לזכאי משרד הבינוי והשיכון, לפני כשלוש שנים הגיע מספר הדירות לכ-70 אלף, וכיום הוא מסתכם בכ-46 אלף בלבד.

מספר יחידות הדיור שמנהל המינהל באמצעות חברת רשות הפיתוח של עמידר, שניתנו בעיקר לדיירים מוגנים, מגיע היום לכ-7,400 בלבד, לעומת כ-20 אלף דירות לפני כ-15 שנה. מספר זה יפחת בהדרגה, היות שבכל שנה מוכרת החברה כ-500 דירות.

מדיניות החברה כיום היא למכור את הדירות לדיירים מוגנים במחיר של 24% משווי הנכס. לגבי נכסים פנויים, המדיניות היא לשווקם במכרזים.

"אנחנו נמשיך לנהל את הרכוש עבור המדינה, אך מי שמחליט למכור את הדירות זו מדינת ישראל", מסביר ברוש. "נכון להיום הפסקנו בראשית 2011 את מכר הדירות הציבורי, זאת בניגוד לרשות הפיתוח, שם יש תנופת מכירה של דירות בעיקר לדיירים מוגנים. כעת אנחנו מחפשים כיוונים חדשים".

איזה כיוונים למשל?

ברוש: "לפני כחמש שנים זכינו במכרז שערך משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר לטיפול בזכאי שכר דירה. כיום אנחנו מטפלים בכ-100 אלף זכאי סיוע ומחזיקים בכ-50% מנתח השוק מתוך ציפייה להמשיך ולהתרחב.

"במקביל החברה רואה את נושא ההתחדשות העירונית כיעד ושוקלת לבצע פרויקטים של חיזוק מבנים כיזמית, במבנים פרטיים וציבוריים. כיום אנחנו לקראת בחינה של כמה פרויקטים כאלה בראשון לציון, בפתח תקווה, בכפר סבא, ברעננה, בתל אביב וברמת גן. כוונתנו היא להיכנס כיזמים, להתקשר מול הדיירים, הרשות המקומית וקבלן מבצע, והעבודה שלו תהיה מפוקחת על ידינו.

"לגבי פרויקטים של פינוי-בינוי, אנחנו שותפים כנציגי המדינה בקידום 16 פרויקטים כאלה בין היתר בגוש דן, בטירת הכרמל ובגבעת אולגה, כשאנחנו משמשים נציגי הדיור הציבורי, היות שאנחנו בעלי הדירות.

"בתחומים אחרים אנחנו בוחנים לבצע גבייה לרשויות המקומיות. כיום מי שמבצע את גביית המסים לעיריות (ארנונה, מים, ואגרות חינוך) הן חברות פרטיות. לנו יש ניסיון בתחום זה כ-60 שנה ומתעסקים עם אוכלוסיות חלשות, ולכן בוחנים כעת כניסה לתחום זה. בין היתר נבחן להשתתף במכרז של האפוטרופוס הכללי לניהול כ-5,000 נכסים בתחום אחריותו. כחברה ממשלתית קיבלנו את ברכת הדרך מרשות החברות הממשלתיות".